מילון מושגים

אזור שנוצר מתנאים גאוגרפיים וסביבתיים.

אזור שהוא תוצר של תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

מרחב שגבולותיו ומשאביו נתונים לשליטה אנושית ונושאים משמעות פוליטית וזהותית.

פעולה לקידום ולפיתוח תחומי חיים בתוך מערכת אזורית.

גישה שהתפתחה לאחר מלחמת העולם השנייה והתמקדה בצמצום פערים באמצעות העברות כספיות וסובסידיות מלמעלה.

גישה לפיתוח אזורי המשלבת צמיחה מכלילה, איכות חיים ומעורבות אזרחית באמצעות פעולה המותאמת למקום.

מדיניות המותאמת לנכסים ולצרכים של אזור ומשלבת את הגורמים המקומיים בתכנון ובפעולה.

רשת יחסים בין שחקנים וקהילות במרחב, בעלי יכולות ותפקידים שונים.

תאגידים המבוססים על התאגדות וולונטרית של רשויות מקומיות לאיגום משאבים ושיפור שירותים.

צמיחה המכוונת לשיפור איכות החיים של כלל תושבי האזור ולצמצום הדרה ופערים.

פעולה מתוכננת למיצוי פוטנציאל העושר של יחידה גאוגרפית או להרחבתו.

כלכלה המספקת לתושבים עבודה ושכר הולמים.

כלכלה המצליחה למנף יתרונות יחסיים ולהתחרות באזורים אחרים.

תחום או ענף שבו לאזור יתרון על פני אזורים אחרים.

תחומי פעילות המובילים לצמיחה כלכלית אזורית.

הכנסות, נכסים, השקעות, חברות וענפי תעשייה.

מיומנויות, ידע, השכלה ונכסים אינטלקטואליים.

רשתות חברתיות, אמון, קשרים ושיתופי פעולה.

יכולת הרשות לנהל משאבים ולספק שירותים.

יכולת להשיג משאבים, לייצר יציבות ולשתף תושבים.

תחבורה, אנרגיה, מים, ביוב, פסולת והסביבה הבנויה.

מים, אוויר, קרקע, נופים, חופים, יערות ומחצבים.

יכולות תכנון וביצוע, תוכניות ושימושי קרקע.

אסטרטגיה לזיהוי תחומי התמחות אזוריים המבוססים על נכסי האזור.

יתרונות הנובעים מגודל וריכוז פעילות, בעיקר במטרופולינים.

אזור הכולל מוקד עירוני ויישובים הקשורים אליו בזיקות מרחביות, כלכליות וחברתיות; גבולותיו תלויים בשיטת ההגדרה.

אזור הרחוק גאוגרפית מהמרכז.

אזור המאופיין בחולשה חברתית-כלכלית.

פעולה לחיזוק יכולות הפרט והקהילה באמצעות שירותים והרחבת ההשתתפות והייצוג במרחב האזורי.

יכולת הקהילה ותושביה לפעול יחד ולהתמודד עם שינויים ומשברים חברתיים, כלכליים או ביטחוניים.

איכות הקשרים, תחושת השייכות והאמון בחברה, תוך דגש על רווחת הכלל והתמודדות עם הדרה.

הון חברתי בתוך קבוצה.

הון חברתי בין קבוצות שונות.

הון חברתי בין קבוצות לבין מוסדות ומוקדי כוח.

מכלול השירותים הניתנים לתושבים, שאיכותו ומגוונו משפיעים על רווחתם ואיכות חייהם.

מנהיגות רב-מגזרית המשלבת את הממשלה, הרשויות, החברה האזרחית, העסקים והקהילות.

השתתפות אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם.

עיצוב עתיד האזור על בסיס נכסיו ומאפייניו, תוך שילוב פיתוח כלכלי וחברתי, קיימות והקצאת משאבים.

מרחב המוגדר לפי דפוסי החיים והקשרים של התושבים, כבסיס לתכנון מעבר לגבולות רשות יחידה.

קביעת מטרות, סדרי עדיפויות ודרכי פעולה על בסיס נתונים, משאבים ומגמות.

הסדרת השימוש בקרקע והפיתוח הפיזי תוך שילוב היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

תכנון בעל מעמד מחייב מכוח חוק התכנון והבנייה.

תכנית משותפת למספר רשויות באזור או באשכול.

תכנון המסדיר ומגביל את הקיים.

תכנון המבקש ליצור מצב עתידי רצוי.

שיטת סיווג אזורית היררכית המשמשת את האיחוד האירופי לסטטיסטיקה ולהקצאת משאבים.

כלי הכולל תנאים מקדימים, תבחינים לפעולה ומדדי הצלחה לבחינת אזוריות מיטבית.

שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי, החברה האזרחית, האקדמיה והתושבים.

תועלת מוחשית שהאזוריות צריכה להעניק לכל אחד מהשחקנים.

פיתוח המשרת גם את הדורות הבאים.

רובד שלטוני נוסף בין השלטון המרכזי למקומי.

שירותי רווחה המסופקים ברמה האזורית על ידי מספר רשויות במשותף.

מסלול שירותים רציף מגיל צעיר לבגרות, בין פנאי, טיפול, משפחה ותעסוקה.

שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה בליווי תמיכה.

מכרז משותף למספר רשויות לפיתוח שירותים או מסגרות.

שיפור ביעילות או ביכולת הפעולה הנובע מהרחבת היקף הפעילות; בשירותים מקומיים הוא תלוי בסוג השירות.

רשת גיבוי אזורית המאפשרת רציפות שירות בחירום.

העברת סמכויות ואחריות מהממשלה המרכזית לרשויות תת־לאומיות נבחרות, תוך הענקת אוטונומיה מסוימת.

העברת כוח וסמכויות לגופים נבחרים ברמה המקומית או האזורית, תוך הגדרת עצמאותם ואחריותם.

העברת אחריות ביצוע לרשויות.

הרחבת עצמאות הרובד המקומי או האזורי בניהול הכנסות, הוצאות ומקורות מימון.

הקצאת סמכות לרמת השלטון הנמוכה ביותר שמסוגלת לבצע אותה באופן אפקטיבי.

מתן סמכויות שונות לאזורים ורשויות באותה מדינה.

מידת החופש של הרשות לגבות הכנסות ולקבוע תקציב.

העברת אחריות לרשות ללא מימון תואם — כשל מבני.

מערכת לצמצום פערים בין רשויות ומניעת העמקת פערים.

מסגרת מוסדית לתיאום מדיניות ולפעולה במרחב המטרופוליני, מעבר לרשות מקומית אחת.

ייחוס הצלחה ציבורית למקבל החלטות; במחקר נבחנת ההעדפה לזכות בו באמצעות שיתוף פעולה אזורי.

שאיפה לצמצם את הסיכון שמקבל החלטות יישא באחריות ציבורית לכישלון.

תפיסת היכולת של הרשות והאשכול לבצע שיתוף פעולה.

חוזקה של המסגרת האזורית, הנבחנת במחקר כמאפיין הקשור לתמריצים הפוליטיים של הפועלים בה.

קושי בשיתוף פעולה כשכמה רשויות משמשות בעת ובעונה אחת כבעלות עניין, מממנות, מפקחות ומקבלות שירות.

מכלול פעולות שמטרתן לייעל ולמצות משאבים קיימים ולהגדיל הכנסות עצמיות של רשויות.

יחידות מקצועיות באשכולות המספקות שירותים כלכליים לרשויות.

מנוע כלכלי אזורי המבוסס על יתרון יחסי.

ריכוז ענפים ועסקים קשורים באזור המייצר יתרון תחרותי.

בהקשר המסמך: חיזוק עסקים קטנים ובינוניים באזור, הרחבת פעילותם והגדלת התעסוקה בהם.

הכנסות הרשות שאינן מהעברות ממשלתיות (ארנונה, היטלים, אגרות).

רשת של גורמים כלכליים, חברתיים ומוסדיים הפועלים באזור.

שלושה תחומי פעילות מרכזיים של האשכולות: כלכלה, חברה וסביבה.

שילוב נכסי ההון החברתיים, התרבותיים, הכלכליים, התשתיתיים והסביבתיים של האזור.

התועלת הנוספת מפעולה משותפת במרחב, המכוונת להצלחת הרשויות ולשיפור השירותים לתושביהן.

תשתית טכנולוגית המשרתת את כלל העשייה האזורית.

גישה לפיה התפתחות האשכולות נעשית מלמטה כלפי מעלה (Bottom up).

מפת דרכים המגדירה כיצד פעולות מסוימות יובילו לשינוי המיוחל בתוצאות בשטח.

תאגיד הנמצא בבעלות אשכול רשויות ומשמש ככלי ביצועי לפעילות מוניציפלית משותפת.

פעילות של ערים ורשויות מקומיות בזירה הבינלאומית.

כלים שנועדו להבטיח שקיפות וניהול תקין של משאבים ציבוריים.

מודל לשותפות וולונטרית בין רשויות המאפשר להן לבחור במה ובאיזה אופן לשתף פעולה.

ממשלה המנהלת את תהליך הביזור ומסייעת לרשויות לפתח יכולת לנהל בעצמן את התחומים המועברים אליהן.

תהליך העברת אחריות, סמכויות ומשאבים מהשלטון המרכזי לרמות שלטון מקומיות או אזוריות.

תפיסה לבחינת הצלחת שותפות אזורית המבוססת על תנאים מקדימים, תהליכי עבודה ותוצאות ממשיות.

שילוב שיקולי בריאות בהחלטות ובפעולות בתחומי מדיניות שונים.

מערכת ממשל שבה האחריות והסמכויות מחולקות ומתואמות בין דרג ארצי, אזורי ומקומי.

מדידת התועלת הכספית והתפעולית המופקת משיתופי פעולה אזוריים.

גוף המרכז תכנון, ניהול ותיאום של אמצעי תחבורה במרחב המטרופוליני.

מדדים המתארים היבטים של חיי התושבים ומשמשים לבחינת מצבם ולהכוונת מדיניות.

הצעה למודל דמוקרטי שבו האזור מנוהל על ידי נציגים הנבחרים ישירות על ידי התושבים.

חובת נבחרי הציבור לתת דין וחשבון ולהיות נתונים לביקורת ולפיקוח על החלטותיהם.

הצורך בהסדרת מעמדם, תפקידם ותקציבם של האשכולות ברמה הלאומית.

העיקרון שכל סמכות המועברת לרמה מקומית או אזורית חייבת להיות מלווה במשאבים תקציביים מתאימים.

יכולתה של המערכת המרחבית להיערך, להגיב ולהתאושש מאירועי חירום ושינויי אקלים.

שיתוף אשכולות אזוריים בתכנון ותעדוף תחבורה ציבורית ברמה המקומית.

מעבדות המחברות בין אקדמיה, ממשלה ורשויות לתכנון אזורי משולב.

תשלומים פדרליים לצמצום פערים ביכולת הפיסקלית בין פרובינציות בקנדה.

מנגנון חלוקת הכנסות מע"מ בין מדינות הפדרציה.

העברת סמכויות מהשלטון המרכזי למוסדות שלטון בטריטוריות או באזורים.

מעבר הממשלה מביצוע ישיר לקביעת מסגרת, סטנדרטים ופיקוח.

חלוקה למודלים מוסדיים שונים של ארגון הרמה האזורית.

גוף סטטוטורי של מספר רשויות מקומיות המשתפות פעולה לפיתוח אזורי ומתן שירותים משותפים.

תכנון המשלב בין המרחב העירוני והכפרי באזור אחד.

מאגרי מידע המנוהלים ברמה האזורית לשיתוף נתונים בין רשויות.

פלטפורמות לדיון ושיתוף פעולה בין רשויות ובעלי עניין ברמה האזורית.

קרנות אירופיות לפיתוח אזורי המופנות לחיזוק כלכלות אזוריות.

תוכנית פדרלית בברזיל להעברת הכנסה למשפחות במצב עוני.

מדינות המשנה בגרמניה בעלות סמכויות חוקיות ותקציב עצמאי.

תכנית אסטרטגית משותפת המגדירה את יעדי הפיתוח האזורי.

תחושת שייכות אזורית, שהמסמך קושר בין היתר לגבולות האזור ולאופן עיצוב הבחירות.

שיפור השימוש במשאבים הקיימים באמצעות צמצום פערים, תיקון עיוותים והתייעלות בשירותים.

יצירת ערך מוסף ויתרון יחסי שנועדו להרחיב את הפעילות הכלכלית באזור.

משאבים חברתיים, תרבותיים, תשתיתיים וסביבתיים, שתמהילם מייחד את האזור ומשפיע על יכולתו להתפתח.

מסגרת המסבירה כיצד תשומות ופעולות צפויות להוביל לתפוקות ולתוצאות הרצויות.

תהליך שיטתי של הכנת החלטות לפעולה עתידית, הגדרת יעדים ובחירת דרכים להשגתם.

הפעילויות והייעודים המתוכננים למרחבים ולשטחים, שאותם מסדירים תהליכי התכנון.

ריכוז תקציבים ויכולות של שותפים לצורך פיתוח והפעלת שירותים משותפים.

מענים המתארגנים באמצעות האשכול ושותפיו עבור תושבי רשויות שונות, בתחומים כגון תעסוקה, פנאי וטיפול.

פיתוח מסלולי עבודה המותאמים ליכולות שונות, ובהם מסגרות ייעודיות ושילוב בשוק העבודה החופשי.

הסדר שבו גופי ממשל באותה רמה מחזיקים בסמכויות פוליטיות, מנהליות או פיסקליות שונות.

מצב שבו רשות נדרשת לספק שירות או לנהל מדיניות בלי המשאבים הדרושים לכך.

פיתוח מתמשך של היכולות המנהליות, הטכניות והאסטרטגיות הנחוצות למימוש אחריות ציבורית.

תחושת ביטחון ביכולות האישיות והמוסדיות להשתתף בשיתוף פעולה אזורי.

יחידה באשכול העוסקת בחיזוק הרשויות, קידום מנועי צמיחה ופיתוח מומחיות כלכלית במרחב.

סיוע בתכנון, ניהול, ביצוע או פיקוח על פעולות לצמצום הוצאות, הגדלת הכנסות והתייעלות.

נכסים או מוקדי פעילות שניתן לקדם כמנועים בני־קיימא לפיתוח האזור.

תחומי הפעילות המרכזיים שהמסמך מגדיר: כלכלה, חברה וסביבה.

תכנון ותשתיות דיגיטליות התומכים בתיאום וביישום של כלל תחומי הפעילות.

פיתוח המחבר הוגנות חברתית, כלכלה והגנת הסביבה, תוך התחשבות בצורכי ההווה והעתיד.

רמת ממשל בין השלטון המרכזי למקומי, שהדוח מציע להקים ולצייד באחריות, סמכויות ומשאבים.

יישום השינוי באמצעות שלבי פעולה עוקבים, במקום ביצוע כל מרכיביו בבת אחת.

חיבור בין חלוקות, גופים ותחומי אחריות במרחב כדי לצמצם פיצול וכפילויות.

חברה שהאשכול שולט בה ישירות, לצורך פעילות אזורית במסגרת סמכויותיו ותחומו.

בעלות ושליטה של האשכול בחברה, ולא של הרשויות החברות בו באופן נפרד.

גוף חברים המתמנה לפי המכתב בידי מועצת האשכול ומונה שישה עד חמישה־עשר חברים.

העברת סמכויות מרובד ממשל גבוה לרובד נמוך יותר; במחקר, מהממשלה לרשות המקומית.

חלוקת כוח בתוך אותו רובד; במחקר, מראש הרשות לחברי מועצת הרשות.

מידת העצמאות של הרשות המקומית בניהול ענייניה, לרבות כספים, כוח אדם וסמכויות.

הגוף הנבחר ברשות המקומית, שהמחקר מצביע על חולשתו ביחס לראש הרשות ומציע לחזקו.

השתתפות כללית של הרשויות החברות בתקציב השוטף של האשכול, שאינה תשלום עבור שירות מסוים.

תשלומים עבור שירות או פרויקט שהאשכול מספק, לפי הסכם המגדיר את ההתחייבויות והעלות.

מערכת סיווג אחידה המסייעת להכין את הצעת התקציב השנתית של האשכול.

מימון מיזם של האשכול על בסיס הסכם הקובע את סכום ההשקעה ואת חלק המשקיע ברווחים.

פרויקט או מוסד בעל השפעה החוצה רשות מקומית אחת ונוגעת בסוגיות מרכזיות של האזור.

מדדים שנבחרים כדי לכוון פעולה להשגת היעדים ולעודד חשיבה אזורית.

המעבר מהקמה והתנעה לניהול מתמשך בעל יכולת השפעה, המחייב יכולות וכלים מתאימים.

שירותים הנשענים במידה רבה על השקעה בתשתיות ובציוד, שבהם עשוי להיות יתרון לאספקה בהיקף רחב.

יכולת לתכנן ולבצע מהלכים ארוכי טווח במבט אזורי רחב.

יכולת משופרת לייצג אינטרסים ולנהל משא ומתן מול הממשלה, ספקים ושותפים באמצעות פעולה רחבה יותר.

הגדרת חלוקת סמכויות, אחריות ודרכי קבלת החלטות בהתאם לצרכים וליכולות של הרשויות.

סיוע לרשויות בפיתוח יכולות ניהול ומשאבים עצמיים, תוך בניית אמון ושותפות.

התאמת תהליך הביזור לשונות בין הרשויות ביכולות, בצרכים ובנכונות לקבל אחריות.

העברת אחריות לתכנון וליישום מדיניות ולניהול כוח אדם ומשאבים לרמה המקומית או האזורית.

מידת האוטונומיה של הממשל המקומי, מיחידה תפעולית ועד גוף בעל סמכות ואחריות מקיפות לפי חוק.

מסגרת שירות משותפת לכמה רשויות לניהול שירותים וטרינריים במרחב.

בדיקת המצב הקיים והצרכים ברשויות באמצעות ראיונות ונתוני תפעול וכספים, כבסיס לתכנון ולהערכה.

הגדרת סל השירותים, היקף הפעילות, כוח האדם, המבנה הארגוני והתשתיות הנחוצים להפעלת המערך.

כלי לתכנון תהליך ביזור באמצעות עקרונות מובילים, קווים אדומים, מזעור סכנות ומיצוי הזדמנויות.

מערכת יחסים שבה רובדי השלטון מחלקים אחריות כלפי התושבים ומפתחים כלים למילוי תפקידיהם.

אפשרות לרשות לבחור שירותים ולהיכנס לפרויקט או לצאת ממנו בלי לפרוש מהשותפות כולה.

גיבוש מבנה השותפות ותהליכי קבלת ההחלטות יחד עם הרשויות והשותפים מראשית הדרך.

הנגשת מידע על הפעילות ותהליכי ההחלטה האזוריים לציבור.

שילוב הציבור בתהליכים אזוריים ובגיבוש ההחלטות הנוגעות להם.

תיאום מידע, משאבים וסיוע בין רשויות וגורמי ממשלה לצורך התמודדות עם צורכי חירום במרחב.

שיתוף ידע וניסיון בין בעלי תפקידים, שנועד לחזק מומחיות מקצועית.

פעולה משותפת של גופים ציבוריים, עסקיים, אקדמיים ופילנתרופיים סביב מטרות אזוריות.

נסיעה יומיומית ממקום המגורים לעבודה מחוצה לו וחזרה לבית.

חלוקה מוצעת המשמשת נקודת מוצא לתוכניות אזוריות, שיכולות לדייק את הגבולות בהמשך.

גיבוש חזון ומטרות ארוכי טווח לעיצוב המרחב ולתיאום צעדי הפיתוח בו.

מסמך אסטרטגי מנחה, שאינו תוכנית סטטוטורית מכוח מערכת התכנון.

שמירת היכולת של מערכות ותשתיות לספק מענה רציף לאוכלוסייה.

נושאים כגון אקלים וחירום המשפיעים על כמה קני מידה ותחומי תכנון במקביל.

התרחבות הבינוי בשולי הערים, שבדוח נקשרת לצפיפות נמוכה ולשימוש פחות יעיל בקרקע ובתשתיות.

חלוקת אחריות בין גופים רבים הפועלים ללא תיאום מספק ולעיתים לפי מטרות סותרות.

מרחב של מרכז עירוני וסביבתו המקושרים בפעילות כלכלית ובדפוסי נסיעה יומיומיים.

בחירה בתחומים מוגדרים כדי להשקיע במדידה מקצועית ולחבר אותה לתוכניות שינוי.

מערכת יחסים ותיאום בין רמות שונות של ממשל בעלות אחריות ומשימות משולבות.

שינוי בגבולות או במבנה היחידות הגאוגרפיות של השלטון.

שינוי בהסדרי הסמכות, האחריות והיחסים בין גופי ממשל ורמות שלטון.

הסדר שבאמצעותו רשויות מקומיות פועלות יחד, כאחד הכלים לשינוי באופן ניהול השירותים והמרחב.

קידום רפורמה בשלבים או באמצעות ניסויים מקדימים באזורים נבחרים.

התמודדות עם הסתייגויות מרפורמה באמצעות תזמון, משא ומתן ופשרות.

סיוע מקצועי והקמת מנגנונים שיאפשרו לגופים לבצע את תפקידיהם ברפורמה.

מעקב שיטתי אחר יישום הרפורמה ותוצאותיה באמצעות מדידה וגופי בדיקה.

גוף נבחר של נציגי האזור; במודל המוצע חבריו נבחרים ישירות בידי התושבים.

בחירת הנציגים בידי התושבים עצמם, ולא בידי גוף שלטוני אחר.

אזור שאספתו מוסמכת לחוקק ושאחריותו מוגדרת בחוקה או במסגרת מקבילה.

ישות שלטונית אזורית בעלת גופים נבחרים ומידה של עצמאות בהחלטות ההוצאה והמימון.

מסגרת בעלת מעמד משפטי שנוצרת משיתוף פעולה של רשויות מקומיות לצורך משימות בעלות תועלת אזורית.

יחידה שהשלטון המרכזי מגדיר לצורכי תכנון או נתונים, ובדרך כלל בעלת סמכויות מעטות.

מסגרת המחברת תקציב ותשומות לפעולות, לתפוקות, לתוצאות ולהשפעה הרצויה.

פעולות לשינוי העבודה של בעלי העניין במרחב ולבניית תשתיות ארגוניות ואנושיות לקידום תזונה.

פעולות המכוונות לשינוי הרגלים והתנהגות תזונתית של התושבים.

שילוב שיקולי תזונה בעבודתם של שחקנים ותחומי פעילות שונים במרחב.

תיאום בין תחומי טיפול ושירותים כדי לתת מענה מקיף לצורכי האדם והמשפחה.

מנגנוני תקינה, ניטור ופיקוח שנועדו לשמור על רמת השירות ולזהות צורך בשיפור.

העברת אחריות בתחומי שירותי הרווחה לרמה המקומית או האזורית, לצד הסדרת משאבים ויחסים עם המדינה.

חלוקה מחדש של תפקידים ויחסי אחריות בין הרמה המרכזית, האזורית והמקומית במערכת הבריאות.

כיוון פעולה העוסק בבריאות ובאיכות החיים בגיל המבוגר, לרבות חוסן כלכלי, משמעות ובריאות.

תנאי החיים והסביבה החברתית המשפיעים על הבריאות לצד שירותי הטיפול הרפואי.

התרומה הכלכלית המוערכת של פעילות האשכולות, הנבחנת בדוח בנפרד מהיקף התקציבים המופעלים.

שירותים שמאורגנים באמצעות האשכול עבור כמה רשויות מקומיות ונבחנים כמקור לתועלת כלכלית.

פערים בזמינות הנתונים ובהיקף הפעילויות שניתן לכמת, המגבילים את אומדן התרומה הכוללת.

הגוף הסטטוטורי הקובע את מדיניות האשכול ויעדיו, ובו נציגי הרשויות החברות.

מסגרת לא־סטטוטורית להובלת האסטרטגיה האזורית ולדיון משותף של ראשי הרשויות.

תקציב המממן את מטה האשכול ותפקודו המינהלי.

תהליך המאפשר לאנשים להרחיב את שליטתם בגורמים המשפיעים על בריאותם ולשפר אותה.

מסגרת רב־שותפית לקביעת אסטרטגיה אזורית, מיפוי צרכים ותכנון פעולות בתחום הבריאות.

מסירת סמכות או תפקיד מרשות מקומית לאשכול באישורים הנדרשים; לפי המסמך, אין בכך כשלעצמו לפטור את הרשות מחובותיה.

מכרז שהאשכול מפרסם כדי לאפשר לרשויות החברות להתקשר עם הזוכה בהתאם למסגרת המתוארת במסמך.

תשלום שנגבה משירותים ומפעילויות האשכול למימון עלויות מטה ומינהל.

אנשים שהתחבורה הציבורית חיונית לניידותם ולנגישותם לשירותים ולפעילויות היום־יום.

זיהוי הצרכים המקומיים, דירוגם והעברתם לגורמי התכנון וההחלטה ברמה הרחבה יותר.

אספקת שירות חוצה גבולות שיפוט, שאינה יכולה להסתמך רק על החלטות השתתפות נפרדות של כל רשות.

מסגרת הנהגה משותפת לשחקנים ממגזרים שונים הפועלים לקידום האזור.

פעולה משותפת של רשויות ושחקנים נוספים באזור לקידום מטרות ואיכות חיים משותפות.

תוכנית שקידם הנשיא ראובן ריבלין לחיזוק השותפות וההשתלבות של קבוצות החברה בישראל.

תחום שבו מיושם חזון התוכנית באמצעות מטרות, ערכים ופעילויות מוגדרים.

שיתוף פעולה בין קבוצות בחברה הישראלית, תוך מתן מקום וכבוד לזהויותיהן השונות.

העברת חלק מהכנסות מס מדינתיות לרובד האזורי לפי הסדר חלוקה, בלי להקנות לו בהכרח סמכות לקבוע את המס.

סמכות הרובד האזורי להטיל מס או לקבוע את שיעורו, להבדיל מקבלת הכנסות ממסים שקובע דרג אחר.

הקשר בין בחירת נציגי הציבור לבין מינוי הנהגת הרובד והקצאת התפקידים בין מוסדות השלטון.

מסגרת שבה שותפים מחזיקים יחד בגוף או בפרויקט ומסדירים את חלוקת ההשקעה, הסיכונים והשליטה.

הסדר שבו רשויות מקומיות משתפות משאבים, מומחיות או משימות, באמצעות חוזים, תיאום או גוף משותף.

מצב שבו המרחב מחולק בין רשויות רבות, באופן העלול להקשות על יכולת מקצועית, שירותים ותכנון השקעות.

מימון יציב ומגוון המאפשר לשיתוף הפעולה להתקיים לאורך זמן, מעבר לתמריצים או מענקים זמניים.

גבולות הנגזרים מקשרים וצרכים בפועל, כגון שוקי עבודה ואזורי שירות, ולא רק מתחומי שיפוט.

מוקדים אזוריים מוצעים של אוכלוסייה, פעילות והזדמנויות, המיועדים לאפשר שגשוג ואיכות חיים.

תמונת עתיד שהחזון מבקש לקדם באמצעות מדיניות, להבדיל מהתפתחות המוצגת כצפויה.

קשרים, מעורבות ואחריות הדדית בין תושבים, המוצגים במסמך כבסיס לחיזוק העיר והאזור.

היקף אוכלוסייה שמדיניות התכנון מבקשת להשיג במועד נתון, ושממנו נגזרים צורכי השקעה ותשתיות.

דפוס פיתוח הכולל כמה מוקדים עירוניים ומרחבי תפקוד, במקום הסתמכות על מרכז יחיד.

מודל שבו קצב הגידול עולה לאורך זמן, לאחר שלב הכנה והנחת תשתיות לצמיחה.

מרחב שקשרי הפעילות והנגישות בו מאפשרים לתושבים למלא את צורכיהם, מעבר לחלוקה המינהלית בלבד.

דפוס מרחבי הנשען על מרכז עיקרי אחד ועל אזורים הסובבים אותו ותלויים בו.

דפוס מרחבי הכולל כמה מוקדים חזקים המקיימים קשרים ביניהם ובין סביבתם.

משאבים ומאפיינים קיימים של האזור שניתן למפות ולפתח כבסיס לצמיחה.

ליבת המטרופולין והיישובים הסובבים אותה, שיש לבחון את הקשרים והתפקידים המשלימים ביניהם.

קביעת הכללים, הנהלים והמסגרת המוסדית המסדירים את פעולת האשכולות ואת הפיקוח עליהם.

אמות מידה שיטתיות לבחינת פעילותם של כמה אשכולות ולניתוחה לאורך זמן.

הנגשת מידע על פעולת האשכול לציבור, ובדוח זה באמצעות בחינת המידע המתפרסם באתרי האינטרנט.

נתיבים המיועדים להעדיף את תנועת התחבורה הציבורית ולשפר את מהירותה ואת יעילותה.

מתקן חניה המאפשר מעבר מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית לצורך המשך הנסיעה למטרופולין.

חיבור מקטעי ההעדפה בתוך הרשויות וביניהן לרשת המשרתת נסיעות מטרופוליניות.

תיאום בין אמצעי תחבורה ושירותים במרחב אחד לשיפור תפקוד המערכת כולה.

קושי הנובע מחלוקת סמכויות ויחסי כוח בין גופים, ובמסמך זה מהעברת סמכויות לגוף תחבורה משותף.

קשרים ואמון בתוך קבוצת זהות, המחזקים את הלכידות הפנימית שלה.

קשרים בין אנשים מקבוצות זהות שונות, התומכים בשותפות ובניידות חברתית.

פיתוח כלכלי הנשען על נכסי האזור ומשלב יזמות, רכש מקומי, תיירות, סביבה ותועלת חברתית.