מילון מושגים

השתתפות אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם. מרכיב חיוני בפיתוח חברתי אזורי ובתכנון אזורי. יש להיות מודעים לכך שקבוצות חזקות עלולות להשפיע יותר מקבוצות מוחלשות.

קביעת מטרות, סדרי עדיפויות ודרכי פעולה על בסיס נתונים, משאבים ומגמות. אחד משני צירים מרכזיים של התכנון (לצד תכנון מרחבי). שני הצירים הם גם מקצועיים וגם פוליטיים, משום שתכנון משפיע על חלוקת משאבים, הזדמנויות ועוצמה.

הסדרת השימוש בקרקע והפיתוח הפיזי תוך שילוב היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. התפתח מתחום שהתמקד בעבר בעיקר בהסדרת שימושי קרקע ותשתיות לתחום הכולל גם היבטים חברתיים, כלכליים, סביבתיים, פוליטיים ובטיחותיים.

תכנון בעל מעמד מחייב מכוח חוק התכנון והבנייה. נבדל ממסמכי מדיניות ותכניות אב שאינם מחייבים מבחינה חוקית.

הצעה לתכנית משותפת למספר רשויות באזור או באשכול, המתייחסת לאזור התפקודי ולא רק לגבולות הרשויות החברות בו. מימושה עשוי לדרוש שינוי מוסדי ואף שינוי חקיקה.

תכנון המסדיר ומגביל את הקיים. נבדל מתכנון מפתח. בחברה הערבית נדרש מעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח.

תכנון המבקש ליצור מצב עתידי רצוי, בניגוד לתכנון מגביל שמסדיר את הקיים. בחברה הערבית נדרש מעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח היוצר אפשרויות לפיתוח, תעסוקה והגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות.

שיטת סיווג אזורית היררכית המשמשת את האיחוד האירופי לאיסוף נתונים, להשוואת אזורים ולהקצאת משאבים בהתאם לרמת הפיתוח האזורית. מוצגת כדוגמה לחלוקה טריטוריאלית אחידה.

שלושה תחומי פעילות מרכזיים של האשכולות האזוריים לפי תפיסת משרד הפנים: פיתוח כלכלי, פיתוח חברתי וסביבה. לצידם שני תחומי תשתית רוחב: תכנון אזורי ודיגיטציה. המסמך מדגיש כי אינו קובע חלוקת אחריות מחייבת או מבנה אחיד.

אחד משני תחומי התשתית הרוחב של האשכולות (לצד תכנון אזורי). אינה מוצגת כתחום פעילות עצמאי בלבד, אלא כתשתית שאמורה לשרת את כלל העשייה הכלכלית, החברתית, הסביבתית והתכנונית — תמיכה בקבלת החלטות, שיפור שירותים ויצירת מערכות מידע משותפות.

מושג מרכזי בתכנון האסטרטגי המרחבי, המתמקד בחיזוק היכולת של המרחב הישראלי להתמודד עם אתגרים ביטחוניים וסביבתיים. החוסן המרחבי מחייב תיאום בין רשויות, תשתיות משותפות ותכנון אזורי המקדם הערכות לשעת חירום.

מודל השואב השראה ממקרה הבוחן בסין, שבו מעבדות תכנון אזוריות מחוברות לאקדמיה (MIT, Southeast University) ולממשלה. המודל מאפשר תכנון עירוני-כפרי משולב המבוסס על נתונים ומחקר, ולא רק תכנון מלמעלה.

גישת תכנון המבוססת על מעבדות תכנון אזוריות המחברות נתוני GIS, מחקר אקדמי וצרכים מקומיים. מטרתה ליצור סינרגיה בין המרחב העירוני לכפרי ולא לתכנן אותם כיחידות נפרדות.

תשתית דיגיטלית המאפשרת לאשכולות לאגד נתונים ממספר רשויות, לנתח מגמות אזוריות ולתמוך בקבלת החלטות מבוססת נתונים. אחד משני תחומי התשתית הרוחב של האשכולות (לצד תכנון אזורי).